#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באכסנאי 1) שמדליקין עליו בביתו 2) שאין מדליקין עליו בביתו?	"1) מעיקר הדין יוצא במה שמדליקין עליו בביתו [בין שאשתו יודעת להדליק בין ששאר בני ביתו יודעין להדליק בשבילו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)] ואינו צריך להשתתף בפרוטה 2) צריך להשתתף בפרוטה עם הבעה&quot;ב [וישתתף כנגד כל הלילות ולא ידליק זה לילה אחת וזה לילה אחת (מאירי, ביה&quot;ל ד&quot;ה להשתתף) {ובאמת המאירי מיירי בשתי בעה&quot;ב שמשתתפים יחדו, וצ&quot;ע למה הביה&quot;ל העתיקו באורח אצל בעה&quot;ב}]"	סימן תרעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבחורים שישנים אצל משפחה?	"אם סומך על שלחנם בקביעות הוו כבני בית וא&quot;צ להשתתף ולהדליק אלא אם רוצים להיות מן המהדרין {וממג&quot;א משמע דאם רוצים לקיים המהדרין צריכים להדליק, ומשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ט) משמע דסגי להשתתף בפרוטה, וצ&quot;ע, וכפשוטו צריכים להדליק}, אבל אם אוכלים בפנ&quot;ע או רק לפעמים אוכלים אצל הבעה&quot;ב חייבין להשתתף עמהם (מג&quot;א ריש סימן, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), וגם צריכים לשמוע הברכות מהם (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה לתת) הביא פר&quot;ח שחולק על המג&quot;א וס&quot;ל דאפי&#x27; כשאוכלים בקביעות אצל הבעה&quot;ב צריכים להשתתף בפרוטה {ולענ&quot;ד אינו מוכח דזהו שיטת הפר&quot;ח} [ואפי&#x27; בן הסומך על אביו איכא מח&#x27; ראשונים אם צריך להשתתף והבו דלא הוסיף עליו]"	סימן תרעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבנים ובנות הלומדים בישיבה וסימנר?	"כפשוטו אינם בכלל בני בית של הוריהם וכמ&quot;ש המ&quot;ב שבחורים הלומדים במקום אחר אינם יוצאים במשפחתם, וכן מצינו מפורש בערוה&quot;ש (סי&#x27; רס&quot;ג סעי&#x27; ה&#x27;) שצריכים להדליק בפנ&quot;ע, ובנות שאין דרכן להדליק נוהגין שאחת מדלקת בשביל כולם [וע&quot;ע בקובץ הלכות דס&quot;ל דעדיין נחשבים כבני בית של הוריהם והבנות א&quot;צ להדליק אבל בשביל הספק ברכה צריכות לשמוע ברכת שעשה נסים ושהחיינו מאחר, ולפי&quot;ז הבנים מדליקים רק משום מהדרין וא&quot;כ ספרדים הוו כבנות לשיטה זו]"	סימן תרעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שמסופק אם מדליקין עליו בביתו?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) הביא ממהרש&quot;ל דיכול לומר שאינו רוצה לצאת בה וידליק בברכה (לבושי שרד), והמג&quot;א (ריש סימן) ס&quot;ל שמדליק בלא ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) {ולכאורה לא פליגי, המהרש&quot;ל מיירי כשכוון שלא לצאת והמג&quot;א מיירי כשלא כוון, אמנם מבואר ממ&quot;ב בסמוך (ס&quot;ק ט&quot;ז) דיש סוברים שלא מהני לכוין שלא לצאת ולכן טוב לשמוע הברכות מאחר}"	סימן תרעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משתתפין בפרוטה?	"האכסנאי א&quot;צ ליתן חצי ההוצאות של הנרות אלא סגי בפרוטה לקנות חלק מהשמן [וה&quot;ה שהבעה&quot;ב יכול להקנות לו חלק מהשמן בקנין (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)], ויש מח&#x27; אחרונים אם הבעה&quot;ב צריך להוסיף שמן בשביל האורח, הא&quot;ר ס&quot;ל בדעת האגודה דצריך להוסיף שמן כשיעור חצי שעה דהיינו כפי מה שהשתתף, הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) ודה&quot;ח ומג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) ס&quot;ל דסגי להוסיף מעט שמן, והפר&quot;ח ס&quot;ל דא&quot;צ להוסיף שמן כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן תרעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהרבה בעלי בתים יחדו?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) הביא הלבוש דיכולים להשתתף בפרוטה אבל הפר&quot;ח ס&quot;ל דכל אחד ואחד צריך להדליק בפנ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה עמו) {ולכאורה מטור בשם רב שר שלום מבואר כהלבוש, וקובץ הלכות (פי&quot;ב הע&#x27; ט&quot;ז) הביא עוד ראיה לשיטה זו ממאירי}"	סימן תרעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לאכסנאי להדליק נרות מעצמו?	"האחרונים הביאו מהר&quot;י ווייל דס&quot;ל דהיום שנוהגין שכל אחד ואחד מדליק כמהדרין א&quot;כ איכא חשדא אם אינו מדליק ולפיכך עדיף טפי לאכסנאי להדליק מעצמו (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ בסמוך"	סימן תרעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם העיקר מקום אכילה או מקום שינה?	"הרמ&quot;א הביא מרשב&quot;א דהעיקר הוא מקום אכילה, ומ&quot;מ אם יש לו פתח מיוחד במקום שינה חייב להדליק שם נמי משום חשד שעוברים ושבים אינם יודעים שהוא אוכל במקום אחר (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [וזהו אפי&#x27; אם מדליקין עליו בביתו (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)], ואפי&#x27; ברוח אחד עם הבעה&quot;ב איכא חשד שמא יאמרו דהאכסנאי לא הדליק (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד) [והביה&quot;ל (ד&quot;ה פתוח) מסתפק אם מיירי כשחלוק הבית או דלמא חיישינן אפי&#x27; כשאינו חלוק, ומסיים דמצא בשבלי הלקט שתי דעות בדבר]"	סימן תרעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חשד בזה&quot;ז?	"המהר&quot;י ווייל ס&quot;ל דבזה&quot;ז שכולם מדליקין בפנים איכא חשד אפי&#x27; אם ליכא פתח לרה&quot;ר ולעולם צריך להדליק נרות מעצמו [בין כשמדליקין עליו בביתו בין כשהוא משתתף בפרוטה], אכן הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) חולק עליו וס&quot;ל דליכא חשד כשמדליקין בפנים [דבני ביתו יודעין שמדליקין עליו בביתו או השתתף בפרוטה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט) {וצ&quot;ב מה היה התמיה של הביה&quot;ל (ד&quot;ה פתח) על הרמ&quot;א, הרי המ&quot;ב עצמו ביאר כוונת הרמ&quot;א דאינו חושש לחשד בזה&quot;ז בפנים ומקיל אפי&#x27; בפתח פתוח}], והמג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) מכריע דדוקא כשאוכל בחדר בפנ&quot;ע אז איכא חשדא וצריך להדליק [וזהו הכרעת המג&quot;א מעצמו, אבל המהר&quot;י ווייל חושש אפי&#x27; כשאינו אוכל בחדר בפנ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה לעצמו)], וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דאינו חושש לחשד בפנים כ&quot;כ, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) הוסיף עוד טעם להחמיר להדליק מעצמו מפני שכבר כתבנו לעיל (סי&#x27; תרע&quot;ו) דיש מח&#x27; גדולה כשמדליקין עליו בביתו אם צריך לברך שעשה נסים ושהחיינו, ועל כן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) דנכון יותר להדליק מעצמו "	סימן תרעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהוא מדליק מפני חשד האם צריך לברך?	"אם אין מדליקין עליו בביתו והוא מדליק ולא השתתף בפרוטה נמצאת שהוא מקיים מצותו כשהוא מדליק וצריך לברך, אבל כשמדליקין עליו בביתו ואפ&quot;ה צריך להדליק מפני חשד הכנה&quot;ג והפר&quot;ח ס&quot;ל דאינו מברך וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תרע&quot;א סעי&#x27; ח&#x27;) דאין מברכין על נרות של חשד, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) ועוד אחרונים מחלקים דשאני הכא דכיון שהוא מדליק מפני חשד נמצאת שכוון שלא לצאת בביתו והוא מחויב מדינא להדליק (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז) {למעשה נראה דתלוי בכוונתו אם כוון שלא לצאת בביתו או לא, וכן משמע מערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;), אכן ממ&quot;ב בסמוך (ס&quot;ק ט&quot;ז) משמע דחושש להשיטות דס&quot;ל דאינו יכול לכוין שלא לצאת וטוב לשמוע הברכות מאחר}"	סימן תרעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שסועד אצל חבירו באקראי, האם צריך לחזור לביתו להדליק נרות?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דצריך לחזור לביתו או לעשות שליח [ומ&quot;מ מצוה בו יותר מבשלוחו, ותמה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) א&quot;כ למה לא הדליק ר&#x27; זירא מעצמו], והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) ע&quot;פ הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) דזהו דוקא כשהוא בעירו אבל חוץ לעירו לעולם מקום אכילתו הוי מקום קביעות שלו [וכן נקט הקובץ הלכות (פי&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ט) דחוץ לעיר נחשב בקביעות {וכן משמע ממ&quot;ב דהוסיף תיבת &quot;בעיר&quot; ע&quot;פ הט&quot;ז להורות דדוקא כשהוא בעיר מקרי עראי}], ומיהו כתב הפר&quot;ח דאם הולך לאביו או חמיו לכל שמונה ימי חנוכה ואוכל וישן שם בקביעות מדליקין שם אע&quot;פ שחוזרים ואוכלים דרך עראי בביתו דכיון דאין שום אדם בבית למי ידליק וכ&quot;ש האידנא שההיכר הוא לבני הבית [וא&quot;צ להדליק מפני חשד שאין בני אדם בחצר] (ביה&quot;ל ד&quot;ה במקום) {ופשוט דלאו דוקא כל שמונה ימים, וכן מבואר משואל לפר&quot;ח דמעשה שהיה כך היה לשמונה ימים}"	סימן תרעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחתונה?	"הקובץ הלכות (פי&quot;ב סעי&#x27; כ&quot;ב - כ&quot;ד) ס&quot;ל דיש קביעות באולם החתונה ואם אינו יכול להדליק בביתו יכול להדליק שם"	סימן תרעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטן שהגיע לחינוך?	"כתב המחבר דהוא צריך להדליק, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) כגון שיש לו בית, והרמ&quot;א לעיל (ס&quot;ס תרע&quot;ה) כתב דלדידן דנוהגין דכל אחד ואחד מדליק בפנ&quot;ע ה&quot;ה קטן שהגיע לחינוך מדליק, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא שלטי הגיבורים דס&quot;ל דאפי&#x27; למנהג דידן אינו מדליק (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), וביאר הביה&quot;ל (לעיל ס&quot;ס תרע&quot;ה) דהשלטי גיבורים ס&quot;ל דלא שייך חינוך על מצוה שאפי&#x27; גדול פטור מדינא, ולמעשה הכריע המ&quot;ב לעיל דסגי לקטן להדליק נר אחד, ועי&#x27; מש&quot;כ שם [וערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) ביאר דהכא מיירי כשהוא מדליק מפני חשד, והמחבר כתב דקטן מחויב ושאר הפוסקים חולקים עליו וס&quot;ל דקטן א&quot;צ להדליק משום חשד]"	סימן תרעז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מדליקין עליו בביתו אבל הוא נמצא במקום גוים וכדומה וליכא נרות חנוכה?	"המחבר פסק כמרדכי דצריך להדליק בברכה, וביאר המאמר מרדכי דכיון שהוא מחויב להדליק כדי לראות נרות ממילא יכול לברך על נרות אלו, אכן כיון שסברא זו אינו פשוט כ&quot;כ כתב הלבושי שרד דאין להדליק בברכה אלא אם אומר בפירוש שאינו רוצה לצאת בהדלקה שבבית (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א) {ואפי&#x27; כשאומר שאינו רוצה לצאת אמרינן בסמוך דלכתחילה יש לו להדליק קודם שתדליק אשתו}"	סימן תרעז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא במקום יהודים?	"כבר כתבנו למעלה דיש מח&#x27; אם יכול לכוין שלא לצאת בהדלקת אשתו, וכאן הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) דטוב לחוש להשיטות דס&quot;ל דאינו יכול לכוין שלא לצאת ולפיכך לכתחילה ידליק קודם שתדליק אשתו, ובדיעבד אם היא כבר הדליקה טוב יותר להדר לשמוע הברכות מאחר, וכן הביא הביה&quot;ל (ד&quot;ה ולהדליק) מחיי&quot;א דלאחר שהדליקו עליו בביתו יש לו להדליק באושפיזא בלא ברכה ויהדר לשמוע הברכות מאחר [אבל מערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) משמע דאינו חושש לזה ופשוט ליה דיכול לברך כשמכוין שאינו רוצה לצאת בביתו]"	סימן תרעז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא נמצאת במסילות הברזל?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דיכול להדליק שם נר אחד בברכה ולא יקפידו עליו {וש&quot;מ דליכא דין בית ממש}, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תרע&quot;א"	סימן תרעז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במותר שמן ופתילות שבנר?	"הוקצה למצותו [ואפי&#x27; הפתילות (טור, חיי&quot;א כלל קנ&quot;ד סעי&#x27; ל&quot;א, קיצור שו&quot;ע סי&#x27; קל&quot;ט סעי&#x27; כ&#x27;) {וצ&quot;ב קצת דאין דרכן של פתילות להתבער לגמרי ודמי טפי לעצי סוכה (ר&quot;י באק)}], ולאחר ליל שמיני אינו יכול לשהותו עד שנה הבאה [אפי&#x27; בכלי מאוס (טור, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א)] דחיישינן לתקלה אלא צריך לעשות מדורה ולשרפו (רא&quot;ש בשם פסיקתא, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן תרעז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבה לאחר שנדלקה חצי שעה?	"המחבר ס&quot;ל דרק אם כבה בתוך החצי שעה אמרינן דהוקצה למצותו אבל אם כבה אח&quot;כ אינו אסור, אבל המהר&quot;י אבוהב ס&quot;ל דכל השמן הוקצה למצותו אלא אם התנה בפירוש שרק שיעורו יהיה מוקצה (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן תרעז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא משאר תשמישי מצוה כגון נוי סוכה דאמרינן שהם נזרקין?	"הב&quot;י הביא תירוץ של הר&quot;ן דשאר תשמישי מצוה לא הוקצו אלא לימי החג אבל שמן ופתילות עשויין להתבער לגמרי ואין אדם מצפה אימתי תכבה נרו ולפיכך כשהם נשתיירו הרי הן אסורים [ולא דמי לנרות שבת שהם מותרים בהנאה אפי&#x27; בשעת הדלקה] (וכ&quot;כ תוס&#x27; שבת מ&quot;ד ע&quot;א), והעטרת זקנים תי&#x27; דעשהו כתשמישי קדושה מפני שהוא זכר לשמן של קודש והשריפה הוי כגניזה [ומיירי שכבה לאחר חצי שעה] [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) לא ניחא ליה בפירוש זה]"	סימן תרעז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתערב שמן שהוקצה למצותו עם שמן אחר 1) בכמה הוא בטל 2) האם אפשר להוסיף עליו?	"1) הטור הביא ממהר&quot;ם דבטל בששים (שו&quot;ע) {ולכאורה צ&quot;ע דאם עומד להדלקה יהא בטל ברוב} [וה&quot;ה כשמוסיף בליל שמיני על השמן שנשאר מליל שביעי אם ניתותרו אח&quot;כ אסור אם אינו בטל בששים (ביה&quot;ל ד&quot;ה מן)] 2) הטור כתב דאע&quot;פ דאמרינן בביצה (ד&#x27; ע&quot;ב) דמותר להוסיף עד שמבטלין מפני שהם מקלי קלי שאני התם דהוא עצים ואינו נהנה אלא לאחר שנעשו גחלים משא&quot;כ בשמן נהנה ממנו כשהוא בעין {וכ&quot;כ תוס&#x27; פסחים (כ&quot;ב ע&quot;ב)} (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב), וכן פסק המחבר, ותמה המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) דהמחבר ביו&quot;ד (סי&#x27; צ&quot;ט סעי&#x27; ו&#x27;) ס&quot;ל דבאיסורי דרבנן מותר להוסיף עד שיעור ביטול [ובדוחק תי&#x27; הש&quot;ך (שם ס&quot;ק י&quot;ט) דהוקצה למצוה חמיר טפי], אלא פי&#x27; דהכא אינו בטל משום דבר שיש לו מתירין [דמדינא מותר לשהותו עד שנה הבאה, ועי&#x27; ברע&quot;א דהקשה דלמעשה אסור לשהותו], והקשה הלבושי שרד הרי אפי&#x27; לשנה הבאה אסור להשתמש בשמן זה לשאר תשמישים {וי&quot;ל דמקרי דבר שיש לו מתירין מפני שהוא רוצה להשתמש בשמן זה לשום דבר ועכשיו אחר חנוכה אין בו שום השתמשות, וקמ&quot;ל דמקרי דבר שיש לו מתירין דלשנה הבאה יכול להשתמש בה לנרות חנוכה}, ועוד הקשה הלבושי שרד אם הוא דבר שיש לו מתירין אפי&#x27; בששים לא יהא בטל, ותי&#x27; דהוי רק קצת דבר שיש לו מתירין ולפיכך בטל בששים. להלכה, המחבר כאן הביא המחמירים שלא להוסיף, והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;) מציין ליו&quot;ד דיש מקילין [ולא רצה להחמיר משום יש לו מתירין דהרבה מפקפקין על זה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;)]"	סימן תרעז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשמן שנשארו בצלוחית של שמן?	בודאי אינו הוקצה למצותו (ביה&quot;ל ד&quot;ה הצריך)	סימן תרעז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתן שמן כשיעור אבל הדליקה בפתילות דקות וניתותרו?	"השלטי גיבורים מסתפק בזה (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, לבושי שרד, ביה&quot;ל ד&quot;ה לשיעור)"	סימן תרעז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשמן שנדבקו לכותלי הכוסות של זכוכית?	"כתב הפסק&quot;ת (הע&#x27; 112) דפשוט דאין עליה קדושה כלל דלא גרע משמן של תרומה דאמרינן בב&quot;ב (פ&quot;ז ע&quot;ב) לאחר שמיצו הטיפות ג&#x27; טיפות דפרח מיניה שם תרומה ומותר אפי&#x27; לישראל כל זמן שלא נתאסף השמן, וכ&quot;כ הרמב&quot;ם (הל&#x27; תרומות פי&quot;א הט&quot;ו)"	סימן תרעז סעיף ד		
